הסיפור של פיגו.

לברדור עם חרדת רעמים ושאגות — זה נשמע מוזר. "כלב גדול שמפחד מרעש?" שאלו אותנו. "תסבירו לו שזה רק קול." אנשים לא מבינים כמה חרדה אמיתית נראית.

פיגו במשקל 35 קילו היה נכנס מתחת למיטה שלנו בסופות. לא מתחת — הוא ניסה לדחוף אותנו ממנה. רעד, נשף, הרטיב לפעמים. ובלילות האחרים, גם ללא סערה, הוא לא היה מוכן לישון בחדר שלו. רצה להיות צמוד כל הזמן.

ידעתי שזה לא סתם שובבות. ידעתי שהוא סובל.

משה הסביר שחרדה לא מטפלים בה ב"להראות לכלב שאין ממה לפחד." זה לא עובד ככה. צריך לבנות מחדש את תחושת הביטחון — בהדרגה, בשיטתיות, בסבלנות. חשיפה מדורגת בשילוב עם עבודה על עצמאות בסיסית.

שמונה שבועות. שבע פגישות. ובינהן — עבודה יומיומית בבית לפי הנחיות מדויקות.

היום פיגו ישן בחדרו. בסופות — הוא עדיין לא בנוי לחלוטין, אבל הרעד נעלם. הוא נשאר בפינה שלו ולא מגיע לחדר שלנו. זה לא נס קטן — זה שינוי שנגע בחייו שלו.