הסיפור של נאלה.

פודל מיני שנבחה כל לילה משעה שתיים עד ארבע — בדיוק כשהשכנים ישנים, בדיוק כשאני צריכה לקום בשש. שלושה חודשים בלי שינה רצופה.

נאלה בת הפודל הייתה חמודה להפליא ביום. לילה — מנוע שאי אפשר לכבות. ניסיתי להכניס אותה למיטה שלי — עזר ליום אחד. ניסיתי להתעלם — נבחה שעה. ניסיתי להאכיל אותה לפני השינה — גרם לה להתעורר מוקדם יותר.

חבר יעץ לי "לתת לה לבכות." ניסיתי. השכן הגיע לדפוק בדלת בשעה 3:15.

הגעתי למשה עייפה ומותשת. "זה לא בעיית לילה," הוא אמר. "זו בעיה של שגרה יומיומית שמשפיעה על הלילה." חמש שבועות של עבודה על שגרת ערות — תזמון ארוחות, הפרדה הדרגתית, פעילות בזמן נכון — שינו הכל.

חמישה שבועות אחר כך. נאלה ישנה בסל שלה. כל הלילה. אפילו השכן שאל אם הכלב בסדר כי הוא לא שומע אותה יותר.